top of page
  • תמונת הסופר/תAmitai yosef Benor

אזרחות פורטוגלית ליוצאי מרוקו


מי שהוא צאצא להורים או סבים שנולדו במרוקו זכאי להוציא אזרחות פורטוגלית. ראו בהרחבה את כל התנאים להוצאת אזרחות פורטוגלית.


למי שלא מכיר את ההיסטוריה של יהדות מרוקו המפוארת הבאנו לכם במאמר זה כמה פרטי רק על הקהילה היהודית במרוקו. יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב, ובעבר הייתה הקהילה היהודית הגדולה בארצות האסלאם.



דוד ועישה הרוש, זוג יהודי שעלה מקהילת תאפיללת (שימוש בתמונה תחת רשיון: Creative CommonsAttribution-Share Alike 4.0 International)


מעניין לדעת שראשית ההתיישבות היהודית במרוקו מתוארכת, על פי עדויות ארכאולוגיות, למאה ה-2 לספירה. בתחילת המאה ה-8 אימצה מדינת מרוקו את האסלאם. החיים במרוקו תחת שלטון המוסלמים ידעו עליות וירידות. היחס ליהודים היה תלוי פענמים רבות בשליט של אותה עת, ואלו התחלפו לא מעט.


לאחר גירוש ספרד של שנת 1492 הגיעו המוני מגורשים למרוקו, ושימשו בתפקידים משמעותיים בניהול מסחר החוץ והדיפלומטיה של הממלכה. לאחר הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת בשנת 1912, נהנו היהודים על פי רוב מביטחון גדול יותר, וממעמד חברתי וכלכלי משופר.


במאמר זה נתמקד יותר בתקופה שלאחר גירוש ספרד ופחות ב"תקופה הקדומה" של יהדות מרוקו.


עם גירוש ספרד (1492) וגירוש פורטוגל (1497) הגיע גל הגירה של יהודים מחצי האי האיברי. מסע ההגירה היה רווי סבל עבור המגורשים, אך עד מהרה הם התיישבו בערי הנמל ופנים הארץ במרוקו. היסטוריונים חלוקים בדעתם מהו מספר מגורשי ספרד באופן כללי, וכמה מהם הגיעו לצפון אפריקה בפרט. האומדנים המקובלים לגבי מספר מגורשי ספרד שהגיעו לצפון אפריקה נעים בין 40,000-20,000 אנשים.


המגורשים היו בדרך כלל הגורם הדומיננטי, המשכיל יותר ובעל היוזמה הכלכלית, ושמרו על השימוש בלדינו. בין המאה ה-14 למאה ה-16 גדלה אוכלוסיית יהודי מרוקו בצורה משמעותית כתוצאה מהגירת יהודים מחצי האי האיברי, ורוב היהודים התרכזו בערים הגדולות של מרוקו.


מגורשי ספרד ארגנו את הקהילות שלהם במרוקו לפי הסדרים והתקנות שהיו נהוגים בקשטיליה. שנתיים אחרי הגירוש חכמי פאס כתבו את ספר התקנות של מגורשי קשטיליה אשר בפאס. הספר כולל מאתיים וחמישים תקנות אשר הותקנו במשך כמאתיים חמישים שנה מתחילת גירוש ספרד במאה ה15 ועד מחציתה של המאה ה-18. התקנות כוללות תחומי חיים כמו סדרי הדין והמשפט, הנהגה, איסור מכירת יין לנוכרים, מיסים, חינוך, צניעות נשים, נעילת חנויות בערב שבת ועוד.


ישיבה במרוקו בשנת 1882 (היוצר: Jean-Jules-Antoine Lecomte du Nouÿ)


אפשר עוד לכתוב עשרות ומאות עמודים על קורותיה של יהודת מרוקו המופלאה לאורך שנות הגלות וחילופי השלטון במרוקו הן בתקופה הקולניאלית והן לאחריה כשהפכה עצמאית, על גלי העליה לארץ, על השפה התרבות, המוזיקה, לימוד התורה ועוד.


אין ספק כי מדובר באחת הקהילות המיוחדות מקרב אחיהם היהודיים, כמובן ומאחר וברור לכולם כי רבים מצאצאיה של הקהילה המרוקאית זכאים על פי חוק לקבל אזרחות פורטוגלית, אנחנו מזמינים אתכם ליצור עימנו קשר ולהתחיל את הליך קבלת האזרחות הפורטוגלית המיוחלת עוד היום !


הסקירה מתבססת על מידע מוויקיפדיה:

הטקסט מוגש בכפוף ל-cc-by-sa

Comments


bottom of page