• עו"ד אמיתי בן אור

הסתבכתי בחובות מה האפשרויות שלי?


אם אתם נמצאים במצב שבו יש לכם חובות ואתם מבינים כי אין באפשרותכם לעמוד בתשלום של אותם חובות יש לכם כמה אפשריות על מנת להסדיר את אותם חובות.


חשוב להבדיל בין מצב שבו אתם חייבים כספים לגורמים שונים והם עוד לא פתחו כנגדכם בהליכי גבייה לבין מצב שבו הם כבר פתחו בהליכי גבייה.


מאמר זה יעסוק במקרים שכבר פתחו כנגדכם בהליכי גבייה.


דבר ראשון אתם צריכים לעשות זה לבדוק מה גובה החוב האמיתי


בדיקת החוב

אם הגישו נגדכם תביעה על חוב כספי או כבר פתחו תיק הוצל"פ, עליכם לבדוק היטב את המסמכים שהגיש הנושה לערכאה המשפטית שכן במקרים רבים נושים תובעים סכום גבוה יותר מהחוב עצמו.

דבר שני שעליכם לבדוק הוא האם במסגרת ההסכם בינכם לבין הנושה ישנם תנאים כאלה או אחרים שיאפשרו לכם להשתחרר מחלק מהחוב לדוגמא במצב של אי קבלת חלק מהסחורה שהזמנתם או שקיבלתם סחורה פגומה וכדומה, אולי בכלל יש לכם אפשרות להוכיח כי שילמתם את החוב או שבכלל יש לכם אפשרות לבטל אותו.

המטרה בשלב מקדמי זה – הפחתה או ביטול של החוב.

במידה ולא עלה בידכם להפחית או לבטל את החוב ואתם מבינים שמדובר בחוב אמיתי ונכון שלא שולם על ידכם , להלן נמנה את האפשרויות המרכזיות שבפניכם:


אם פתחו כנגדכם תיק בהוצאה לפועל:


1. גיבוש הסדר חוב ישירות מול הנושים נושים רבים שפותחים תיק הוצאה לפועל מודעים לעובדה שהליכי הגבייה במסגרת תיקי ההוצאה לפועל אינם תמיד יעילים ולפעמים אף יקרים ולכן רבים מהם יעדיפו לסגור את החוב ישירות מול החייב. כמובן שלא מדובר בעקרון מוחלט וכל מקרה נבחן לגופו.

חלק מאותם נושים יסכימו להפחית חלק משמעותי מהחוב ובלבד שהחייב יתחיל לשלם את החוב שלו מבלי שהם ידרשו ל"רדוף" אחריו במסגרת תיק ההוצל"פ בפרט אם הוא כבר נקט הליככי הוצל"פ שלא הניבו תוצאות.

היתרון במהלך כזה הוא משולש, גם חיסכון בזמן וגם חיסכון בתשלומי ריבית גבוה שנגבים במסגרת תיק ההוצל"פ וגם עצירת כלל הליכי הגבייה שננקטים על ידי הנושה בהוצל"פ.

2. הגשת בקשה לפריסת החוב

מי שאינו יכול לשלם את החוב כולו או חלקו ומעוניין לפרוס את החוב לתשלומים, כול להגיש בקשה לפריסת החוב לתשלומים, הסכום המינימלי שאותו ניתן לשלם הוא 150 ₪.

החייב יכול להגיש בקשה זו בכל תיק שנפתח כנגדו.

3. יש לכם הרבה תיקי הוצל"פ ואתם מעוניינים לשלם תשלום אחד בכולם

אם נפתחו נגדכם יותר מתיק הוצאה לפועל אחד, אתם רשאים להגיש בקשה לאיחוד התיקים.

במקרה שמתקבלת הבקשה לאיחוד, ירוכזו כל ההליכים המתנהלים כנגדכם במסגרת תיק אחד חדש (תיק זה ינוהל בלשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהלים רוב התיקים שנפתחו כנגדכם.

פעם, לפני התיקון לחוק ההוצל"פ מי שיקבע את גובה התשלום בתיק האיחוד היה רשם ההוצל"פ במסגרת הכרזה על החייב כמוגבל באמצעים.

כיום, מי שמגיש בקשה לאיחוד תיקים, צריך להבין כי עליו לשלם סך של 3% מגובה החובות שלו כל חודש וזאת עד לפירעונם המלא של החובות.

שימו לב כי הריביות על החוב בתיק עדיין ממשיכות להיחשב.


מה הם תנאים להגשת בקשת איחוד תיקים

  • צירוף תצהיר של החייב לבקשה.

  • במעמד הגשת הבקשה תשלום של 3% מסך כל החובות.

רשם ההוצל"פ יאשר את איחוד התיקים לאחר שיקיים חקירת יכולת לחייב, ויתרשם כי החייב יכול לפרוע את כלל חובותיו בפרקי הזמן הבאים:

  1. תוך שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;

  2. תוך 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

  3. תוך 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

אם מיציתם את ההליכים בהוצאה לפועל או שאתם לא מעוניינים להמשיך בהוצאה לפועל הן מהטעם שאתם לא עומדים בתנאים הנדרשים, למשל אם גובה החובות הכולל שלכם עולה על סך של 150,000 ₪, אלו האפשרויות שלכם:

פתיחה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

אם אתם רוצים "למחוק את החובות" שלכם או לכל הפחות להפחית אותם משמעותית, קיימת האופציה של פתיחה בהליכי חדלות פירעון (מה שהיה ידוע בשם "פשיטת רגל"), אולם בניגוד למצב שהיה קיים לפני שנת 2019, השנה שבו נכנס לתוקף חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי החדש, חייבים שיש להם חובות שגבוהים מסך של 50,000 ₪ ועד לסך של 150,000 ₪ יוכלו לבצע הליך של "פשיטת רגל" גם במסגרת לשכת ההוצל"פ.

מטרות הליכי חדלות פירעון הן:

  • להביא לשיקומו הכלכלי של החייב.

  • להסדיר, ככל הניתן, את החובות לנושים.

  • לקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכלי.

אם סך החוב שלכם הוא עד 50,000 ₪, ככלל, ההתנהלות שלכם תישאר במסגרת הליכי ההוצל"פ ומה שהם מציעים או כמובן לפעול ישירות מול הנושים.

אם החוב שלכם הוא מעל 50,000 ₪ ומתחת ל- 150,000 ₪ אתם תידרשו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך פתיחת ההליך של חדלות פרעון:


מי רשאי להגיש את הבקשה?


חייב (אדם פרטי או עוסק פטור או עוסק מורשה) שעומד בכל התנאים הבאים:

  • נמצא במצב של חדלות פירעון או שקבלת הצו תסייע לו שלא להגיע למצב זה.

  • סכום חובותיו המוצהרים עולה על 50,000 ש"ח ונמוך מ-150,000 ש"ח.*

  • הוא בעל זיקה לישראל, לפי אחד או יותר מהתנאים הבאים:

  • מרכז חייו, בזמן הגשת הבקשה, הוא בישראל.

  • מרכז חייו בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, היה בישראל.

  • הוא מנהל עסק/ים בישראל בזמן הגשת הבקשה.

  • יש לו נכס/ים בישראל בזמן הגשת הבקשה.

* במקרים מיוחדים, רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר פתיחת הליכי חדלות פירעון כאשר סכום החובות נמוך מ-50,000 ש"ח.


שלבי הבקשה -


שלב ראשון - יש להגיש להוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה שנכון שלנת 2021 עומדת על סך של 1,594 ₪.

במידה וכל המסמכים הרלוונטיים צורפו לבקשה ולא התקבלה דרישה של רשם ההוצל"פ לצרף מסמכים נוספים הבקשה עוברת לשלב הבא.


שלב שני - הבקשה תועבר להחלטת רשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל, במידה והיא עונה על דרישות החוק, רשם ההוצאה לפועל יורה על זימון ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים, אם לא יצליחו הצדדים לגבש הסדר שיהיה מוסכם עליהם התיק יוחזר לרשם ההוצאה לפועל ייתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.


שלב שלישי -

לאחר שניתן הצו, יהיה על החייב לעמוד בחובת תשלום חודשי, להגיש דוחות על הכנסות והוצאות כל חודשיים ומוטלות עליו הגבלות שונות כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ, איסור שימוש בכרטיס אשראי, מעורבות ופתיחה של חברה ועוד. במקביל, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו (חוץ מהליכים פליליים).

אם החוב שלכם הוא מעל 150,000 ₪ אתם תידרשו לפנות לממונה על הליכי חדלות פירעון (לשעבר הכונס הרשמי) לצורך פתיחת ההליך של חדלות פרעון:

שלב רביעי- אחרי קבלת צו לפתיחת הליכים, ייבחנו מצבו הכלכלי וההתנהלות הכלכלית שגרמה לו להסתבך בחובות. במהלך תקופת הבדיקה ימונה נאמן לנכסי החייב, יעוכבו כנגדו כלל ההליכים ויוטלו עליו הגבלות שתכליתן למנוע את הגדלת החוב.

בסוף תקופת הבדיקה, הממונה צפוי להמליץ על תוכנית פירעון לחובות ובית המשפט השלום יערוך דיון בהמלצה אשר בסופו הוא יעניק לחייב צו שיקום כלכלי. אחרי שהחייב קיבל צו שיקום כלכלי ובכפוף לעמידה בתנאים שהוצבו לו, החייב יוכל לקבל הפטר מחובותיו.


הסדר חוב מבלי להיות מוכרז פושט רגל


בחוק הקודם זה היו קוראים להסדר כזה הסדר לפי סעיף 19א על שם הסעיף בפקודת פשיטת הרגל, כיום כאמור מי שרוצה לפתוח בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) עושה זאת על פי החוק החדש.

חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את האפשרות להגיש הצעה להסדר חובו, ללא כניסה להליך חדלות פירעון רגיל אלא במסגרת שונה.

במסגרת זו, החייב צריך לפנות ישירות לבית המשפט ולבקש להביא הצעתו להסדר חובותיו לאישור הנושים. החייב יצרף את כל המידע הרלוונטי של חובותיו ויציע תשלום לאותם נושים.

בית המשפט ימנה בעל תפקיד (עו"ד שעוסק בתחום חדלות פרעון) שיפקח על כל ההליך מטעמו של בית המשפט ולאחר מכן יעביר את ההצעה של החייב לאישור הנושים, לאחר מכן תתכנס אסיפת נושים שיתבקשו להצביע האם הם מוכנים לקבל את ההסדר ובאילו תנאים או לא.

שימו לב שאפילו אם ההצעה התקבלה על ידי הנושים לבית המשפט, הסמכות להחליט בסופו של דבר, האם לאשר את ההסדר או לא, ואם הוא אישר אותה, יוכל החייב לקבל את צו ההפטר המותנה עד למלוא התשלום של ההצעה שהוצעה על ידי החייב ובסוף הפטר חלוט (צו הפטר סופי שמאשר שהחייב עמד בתכנית ההסדר במלואה).

היתרון של הליך כזה, נעוץ גם בעובדה שהחייב לא מקבל צו לפתיחת הליכים ולא מוכרז "פושט רגל" כמו כן בד"כ מדובר בהליך יותר מהיר מהליכי חדלות פרעון אחרים שבד"כ נמשכים משפר שנים, החיסרון של הליך כזה שהוא בד"כ יותר יקר הן במובן של שכ"ט עו"ד והן במובן שבד"כ החייב ישלם במינימום 30% מגובה החובות המוצהרים בתוספת עלויות הליך שמגיעות לעוד כמה אלפי ₪.