שלב א': פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
השלב הראשון הוא קבלת צו המכונה "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
כאשר נושה מבקש לפתוח בהליכים נגד החייב (בלי קשר לסכום החוב), הבקשה תוגש לבית-משפט השלום והעתק ממנה יוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון.
כאשר חייב, מיוזמתו, מבקש לקבל צו לפתיחת הליכים, עליו להגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון.
שלב ב': הוא השלב מרגע קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ועד למתן הצו לשיקום כלכלי - "תקופת הביניים"
לאחר שניתן צו פתיחת הליכים, מתחילה תקופה שנמשכת בד"כ כשנה, והיא מכונה "תקופת ביניים" ולאחריה ינתן לחייב צו לשיקום כלכלי שקובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם, הוא יקבל הפטר מחובותיו.
בתקופה זו, נבחן מצבו הכלכלי של החייב על-ידי הנאמן (עו"ד שממונה על ידי הממונה על חדלות פרעון- מה שנקרא לפני הרפורמה "הכונס הרשמי"),
בתקופה זו על היחיד (החייב) מוטלות, חובת תשלום חודשית (סכום זה נקבע על ידי הממונה על חדלות הפרעון בהתאם לנתונים ולמסמכים שהוגשו בבקשה למתן צו פתיחת הליכים), כמו כן מחוייב היחיד להגיש דוח דו-חודשי (כל חודשיים) על הכנסות והוצאות שלו כמו כן מוקפאים הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים המתנהלים נגד החייב (למעט הליכים פליליים).
בתקופה זו הנושים מגישים תביעות חוב (מסמכים המוכיחים את החוב של היחיד כלפיהם) והנאמן הוא זה שיחליט האם לאשר אותן והאם הנושים זכאים לקבל סכומים כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה" (הקופה אליה היחיד משלם כל חודש את התשלומים שנקבעו לו בצו).
אם הבקשה למתן צו פתיחת הליכים הוגשה על ידי נושה של היחיד, על היחיד החובה להגיש בתוך 21 ימים מהיום שקיבל את הצו, טופס המכונה "דוח על מצב כלכלי".
לקראת תום "תקופת הביניים", הנאמן מגיש לממונה ולבית המשפט מסמך המכונה "דוח ממצאי בדיקה" דו"ח זה מביא את מסקנות הנאמן בפני אותם גורמים , וסוקר את מצבו הכלכלי של החייב, הסיבות שהביאו אותו למצב זה, הנכסים או הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאושרו על-ידו, את מצבת הנכסים שבידי היחיד כמו קופות גמל, קרן פנסיה, נדל"ן, זכויות כספיות בתאגיד וכדומה.
שלב ג': קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר (פטור מחובות)
לאחר שהנאמן הגיש לממונה את "דוח ממצאי הבדיקה," הממונה מגיש לבית-המשפט את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, בד"כ הממונה חוזר על אותם טענות שהועלו על ידי הנאמן ולא הייתי מצפה לפערים מהותיים בין השניים.
הצעת הממונה תתייחס, בין היתר, לחובת התשלומים של החייב (סכום התשלום ותקופת התשלומים), למימוש הנכסים והכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", להגבלות שיוטלו על החייב, לפרטי ההכשרה להתנהלות כלכלית אותה יהיה עליו לעבור ולאפשרות שיקבל הפטר, אם תהיה עליו חובה כזו, בפועל ברוב התיקים הצעת הממונה אינה כוללת חיוב לעבור הכשרה כלכלית.
לאחר מכן יערך דיון בבית המשפט שבו מנוהל התיק במסגרתו ייבחנו הצעת הממונה והנאמן לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, בית-המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי, המהווה בעצם תכנית לפירעון החובות (החזר החובות) ושיקומו הכלכלי של החייב.
אם בית-המשפט לא נתן לחייב הפטר באופן מיידי (מה שנקרא "הפטר לאלתר") אלא ניתן ליחיד "הפטר מותנה", בד"כ, תחל תקופה בת כ-3 שנים בה ימשיכו לחול על החייב ההגבלות שנקבעו בצו והיחיד ימשיך לשלם את התשלום החודשי, אולם בד"כ יופטר מלהגיש דוחות חודשיים על הוצאותיו והכנסותיו.
בתקופה של ההפטר המותנה החייב רשאי ואפילו יש לומר חייב, להגיש בקשות שונות הקשורות בהליך כגון במצב שבו השתנו הנסיבות האישיות שלו מאז שניתן צו השיקום, לדוגמה אם הוא פוטר ואינו יכול לשלם את התשלומים שנקבעו לו, אם הוא חלה או הפך נכה, התגרש ועכשיו חוייב בתשלום מזונות וכיוב'.
אם החייב עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי למשך כל התקופה, הוא יוכל לקבל הפטר, כלומר- יהיה פטור מלשלם חלק מהחובות, למעט חובות שלא ניתן לקבל עליהם פטור (כגון חוב מזונות).